היצירה: "אמריקן גות'יק", 1930
צייר: גרנט ווד (1891-1942)
עיצוב עטיפת הספר: ליאור גל

"אמריקן גות'יק", אחד הציורים המוכרים ביותר בתרבות הפופולרית בארצות הברית, נולד באוגוסט 1930, בעת ביקורו של הצייר גרנט ווד באלדון, איווה. ווד, שנסע עם חברו באזור אלדון בחיפוש אחר השראה, נתקל בבית איכרים לבן בעל חלון בסגנון גותי בחזיתו, וככל הנראה נמשך למה שנתפס אז בעיניו כאבסורד ויומרה: השילוב בין בית איכרים פשוט לבין עיצוב בסגנון גותי. ווד ביקש את אישורם של בני משפחת ג'ונס, בעלי הבית, לצייר סקיצה של החזית במבט מהחצר הקדמית שלו, ולאחר שחזר לעבודתו בסטודיו בסידר ראפידס – ביקש לצייר את האנשים שעל-פי דמיונו צריכים להתגורר בבית הזה: איכר ואשת-בית פשוטים, שמרניים, קפוצי פנים, חמורי סבר.

גרנט ווד גייס את אחותו, נאן ווד גרהם, ואת רופא השיניים שלו, דוקטור ביירן מקיביי, על-מנת שיימדלו בשבילו את אותם אנשים שהוא דמיין, הלביש אותם בבגדים אופייניים לחוואים של אותה תקופה וטמן קלשון בכף ידו הימנית של האיש. משהשלים את הציור, ווד הגיש אותו לתחרות במוזיאון האמנות של שיקגו. שופטי התחרות ראו בו סוג של "כרטיס ברכה קומי" ולא רצו לזכות אותו בפרס, אך שוכנעו בידי אחד מתומכי המוזיאון להעניק לו את המקום השלישי. עד מהרה "אמריקן גות'יק" החל להופיע בעיתונים שונים ברחבי ארצות הברית.
אולם, ברגע שהופיע גם בעיתון "סידר ראפידס גאזט" באיווה – הציור החל לעורר את זעמם של תושבי האזור, שטענו כי הוא מעולל להם עוול בהציגו אותם כ"אנשים מקומטים ועגומי פנים, וכשומרי תורה פנאטיים ופוריטניים". ווד, להגנתו, טען שהוא לא צייר קריקטורה של תושבי איווה, כי אם ביטוי של הערכתו המחודשת כלפיהם: "הייתי צריך לנסוע לצרפת כדי להעריך את איווה". ואילו אחותו, נאן ווד גרהם, שהייתה כנראה נבוכה בשל הייצוג שלה כאשתו של איכר שגילו כפול מגילה – טענה כי האישה שמופיעה בציור היא בתו הרווקה הזקנה של האיכר, ולא אשתו. כשנה אחת לפני מותו גם גרנט ווד עצמו אישר במכתב פרטי ששלח לאישה בשם נלי סודות', כי הדמות שבציור היא בתו של האיכר ולא אשתו.

אם כן, אשתו או בתו? בוז או הערכה לתושבי איווה?

אין לי ספק שדווקא אותה אווירה מוזרה האופפת את הציור "אמריקן גות'יק", אותה עמימות משונה שבה רב הנסתר על הגלוי ובעטייה קשה שלא לתהות על היצרים הכבושים הפועמים תחתיה – דווקא היא זו שמושכת אליו מיליוני אנשים ברחבי העולם, ובהם גם אותי.

הנה טעימה קטנה מתוך אינספור הפרודיות שנוצרו על "אמריקן גות'יק":

לקריאה נוספת על "אמריקן גות'יק" במוזיאון האמנות בשיקגו:
http://www.artic.edu/aic/collections/exhibitions/Modern/American-Gothic